מַהוּ לְהַזְכִּיר בָּהּ מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא רִבִּי זְעִירָא הָיָה מַזְכִּיר בָּהּ מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה הוֹאִיל וְחָשׁ לָהּ רִבִי זְעִירָא צְרִיכִין אָנוּ מֵיחוּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו להזכיר בה מעין המאורע. בשבת ויו''ט ור''ח:
לָמָּה הוּא חוֹתֵם בָּהּ בָּאָרֶץ. נַעֲשֵׂית כְּבִרְכַּת פּוֹעֲלִים. דְּתַנִּי הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה עִם בַּעַל הַבַּיִת הֲרֵי 45b אֵלּוּ מְבָ‍ֽרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְכוֹלְלִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בְּשֶׁל הָאָרֶץ וְחוֹתְמִין בְּשֶׁל הָאָרֶץ. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִּסְעוּדָן אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן הֲרֵי אֵלּוּ מְבָ‍ֽרְכִין אַרְבַּע. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי עָ‍ֽבְדִין לָהּ כְּמַטְבֵּעַ בְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
למה הוא חותם בה בארץ. אברכה אחת מעין שלש דבעלמא קאי דהואיל וכולל בה גם ירושלים מפני מה הוא חותם בארץ דוקא על הארץ ועל המחיה:
נעשית כברכת פועלים דתני. בתוספתא פ''ה והובאה גם לעיל בפ''ב בהלכה ה' הפועלים וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן תקנו להם שאינם מברכין כל ברכות המזון אלא ברכה הראשונה כתקנה ובשנייה כוללין לירושלים בברכת הארץ וחותמין בשל הארץ על הארץ ועל המזון וה''נ בברכה מעין ג' כן:
עבדין לה כמטבע ברכה. בהא דלחתום על הארץ במעין ג' היו עושין כן לכל ברכות מעין ג' בין דחמשת המינין ובין דיין ופירות דז' מינין היו חותמין בכולן על הארץ:
תַּנִּי מְבָ‍ֽרְכִין עַל הַדָּגָן כְּשֶׁהוּא מִן הַמּוּבְחָר. קָלּוּסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר עַל הַקָּלּוּסְקִין. פְּרוּסָה שֶׁל קָלּוּסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר הַשְּׁלֵמָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. פַּת חִיטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין אוֹמֵר עַל שֶׁל חִטִּין. פְּרוּסָה שֶׁל חִטִּים וּשְׁלֵמָה שֶׁל שְעוֹרִים אוֹמֵר עַל הַפְּרוּסָה שֶׁל חִטִּין. פַּת שְׂעוֹרִין וּפַת כּוּסְמִין אוֹמֵר עַל שֶׁל שְׂעוֹרִין. וַהֲלֹא שֶׁל כּוּסְמִין יָפָה מִמֶּנּוּ. אֶלָּא שֶׁזּוּ מִמִּין שִׁבְעָה וְזוּ אֵין מִמִּין שִׁבְעָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. פַּת טְמֵאָה וּפַת טְהוֹרָה רִבִּי חִייָא בַּר ווָא אָמַר אוֹמֵר עַל הַטְּהוֹרָה. פַּת נְקִייָה טְמֵאָה וּפַת קִיבָר טְהוֹרָה. רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה מְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
על איזה מהן שירצה יברך. דהואיל והטהורה פת קיבר היא מברך על הטמאה אם ירצה דנקיה היא:
פת טמאה. שלא נזהר לעשותה בטהרה:
דר' יודה היא. דקפיד על מין שבעה כדתנן במתני' דלקמן:
אומר על הפרוסה של חטין. אע''ג דשל שעורין שלימה היא אפ''ה הואיל ושני מינין הן מברך על הפרוסה של חטין דמין המובחר הוא:
על השלימה של בעל הבית. אף על פי שהגלוסקא יותר יפה מברך על של בעל הבית והיא של קיבר הואיל ושלימה היא הוי מן המובחר:
קלוסקין ושלימה של בע''ה. היו לפניו פת גלוסקא יפה ושניה של קיבר ושל בע''ה כמו שעושה הבעל הבית בביתו ושתיהן שלימות מברך על השלימה של גלוסקא:
תני. בתוספתא פ''ד:
כשהוא מן המובחר. כלומר מברך על המובחר שלפניו כדמפרש ואזיל:
קוֹרָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. תַּנִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָָׁאִים. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא פְּלִיגָא עִילוֹי וְאֵלּוּ הֵן מִינֵי דְּשָׁאִים הַקִּינַרַס וְהַחֲלִימָה וְהַדְּמוּעַ וְהָאָטָד.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא דר' אושעיא פליגא עילוי. ברייתא דר' אושעיא חולק על הא דר' יהושע דקתני דאינו בכלל דשאים אלא הקונרס וכו' שהן מיני ירקות כדתנינן בכלאים והאטד הוא ג''כ בכלל דשאים אבל לא קורא של דקל:
קורא. הוא רך של דקל של הענפים הנוספים בכל שנה ובשנה זו הוא רך ובשניה מתקשה ונעשה עץ ואפליגי מה מברכין עליו:
תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַמְּשַׁנֶּה עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּֽבְעוּ חַכָמִים לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה מִבְּרִייָתוֹ וְלֹא שִׁינָּה בִּרְכָתוֹ לֹא יָצָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילוּ אָמַר בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא הַחֵפֶץ הַזֶּה. מַה נָאֶה הוּא זֶה יָצָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי מֵאִיר. מִילְתֵיהּ דְּרַב אָֽמְרָה כֵן. חַד פַּרְסוֹי אָתָא לְגַבֵּי רַב בְּגִין דַּאֲנָא אֲכַל פִּיסָּתִי וְלָא אֲנָא חֲכִים מְבָֽרְכָה עָלֵיהּ וַאֲנָא אֲמַר בָּרוּךְ דְּבָרָא הָדֵין פִּיסָּא נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אֲמַר לֵיהּ אִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אתא לגבי רב. ושאל לו בשביל שאני אוכל פיסתי. חתיכה פת שלי ואיני יכול לברך המוציא ואומר אני ברוך וכו' אם אני יוצא ידי חובתי וא''ל אין וכר''מ:
חד פרסוי. מארץ פרס:
מילתיה דרב אמרה כן. שמעינן ממילתיה דרב דלקמיה דאמר נמי הלכה כר''מ:
כל שנשתנה מברייתו ושינה ברכתו לא יצא. כצ''ל וכך הוא בתוספתא וכלומר דוקא באלו שנשתנו מברייתן ועל ידי כך בא להם ברכתן כגון הפת והיין אם שינה ברכתן לא יצא:
תני. בתוספתא פ''ד:
הלכה: רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה עֲבִיד אֶת הָאִילָנוֹת כְּקַשִּׁים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא פֵּירוֹת הָאִילָן בִּכְלַל פֵּירוֹת הָאֲדָמָה. וְאֵין פֵּירוֹת הָאֲדָמָה בִּכְלַל פֵּירוֹת הָעֵץ. רַב הוּנָא אָמַר חוּץ מִן הַיַּיִן וּמִן הַפַּת. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן. חוּץ מִן הַפַּת שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא אמרה כן וכו'. אלמא דהן אינן בכלל פירות האילן ופירות הארץ וכי קתני על כולם אם אמר שהכל יצא אפירות האילן ופירות הארץ דרישא קאי:
חוץ מן היין ומן הפת. הא דקתני על כולם אם אמר שהכל יצא חוץ משנים אלו דקבעו להן חכמים ברכה לעצמן ואפי' בדיעבד לא יצא בברכת שהכל:
א''ר יוסי. לא היא דדברי הכל היא מתני' והיינו טעמא דפירות האילן בכלל וכו' כדפרישית במתני':
דר' יודא עביד את האילנות כקשים. כלומר אף להאילנות שנקצצו ונעשו קשים ששוב אינן יונקין מן הקרקע אפ''ה משוי להו ר' יהודה כאילנות גמורים היונקים מן הקרקע והוו כקרקע כדתנן שם יבש המעיין ונקצץ האילן מביא הבכורים מהן ואינו קורא לפי שאינו יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי דכיון דיבש המעיין ונקצץ האילן אין כאן אדמה ור' יהודה אומר מביא וקורא דכארעא חשיבי:
גמ' דר' יודא היא. מתני' דקתני בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אלמא דעיקרו של אילן כארעא הוא כר' יהודה דפ''ק דבכורים הוא דאתיא:
משנה: 46a בֵּירַךְ עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה יָצָא. עַל פֵּירוֹת הָאֲדָמָה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ לֹא יָצָא. וְעַל כּוּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל יָצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
על כולם אם אמר שהכל יצא. ואפי' על הפת ועל היין ומיהו לכתחילה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע לברך ברכה הראויה לו:
ועל פירות הארץ וכו'. שאין פירות האדמה בכלל פרי העץ כדאמר בגמרא. ואילן נקרא כל היכא דכי שקלי לפירא ואיתא לענף ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פירות לשנה האחרת באילן כזה מברכין על פירותיו בורא פרי העץ אבל היכא דכי שקלי לפירא לא ישאר ענף שיחזיר ויוציא פירות לשנה האחרת אין מברכין על פירותיו אלא בפה''א:
מתני' בירך על פירות האילן וכו' יצא. מפני שפירות האילן בכלל פרי האדמה הן שהכל גדל מן הארץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source